המדינה כיורשת על פי דין
משרדנו משרד עורכי דין המתמחה בנושאי צוואות ירושות ועיזבונות.
חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 קובע מיהם היורשים על פי דין: בן זוג, ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם והורי הורים וצאצאיהם. החוק קובע מעגלי ירושה, קרי- סדר קדימויות בין היורשים, ואף קובע את אופן החלוקה בין המעגלים.
אולם מה עולה בגורל עיזבון אדם ערירי אשר לא הותיר אחריו אף לא מעגל ירושה אחד? מי יקבל את עיזבונו?
סעיף 17 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, קובע:
(א) באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.
(ב) מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים –
(1) לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;
(2) לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;
(3) לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.
לפי סעיף זה, כשאין המוריש מותיר אחריו יורשים על פי דין, המדינה הופכת ליורשת. יחד עם זאת, המדינה אינה רשאית לעשות בעיזבון ככל העולה על רוחה, אלא יש רשימה מצומצמת לשימוש בכספים (חינוך, מדע, בריאות).
הוראות החוק קובעות שיקול דעת לשר האוצר להעניק את כספי העיזבון בתשלום חד פעמי או בתשלומים תקופתיים בהתאם לרשימת האנשים המופיעה בסעיף; אדם שהמוריש היה דואג למחסורו, אדם שדאג למחסורו של המוריש או לבן משפחה שאינו נמנה במעגלי היורשים על פי דין.
מדובר בסעיף רחב, הנותן הוראות ושיקול דעת למדינה במקרה שהיא יורשת.
לעיתים בשל הקושי להוכיח שאדם שנפטר ללא יורשים, המדינה מנהלת את נכסי העיזבון בכובעה כמנהלת נכסי נעדרים ולא כיורשת על פי דין. אצל האפוטרופוס הכללי יש קרן עזבונות המחלקת את הכספים שירשה המדינה לאנשים וגופים לפי המטרות שבחוק.
תוכלו לפנות למשרדנו בכל שאלה בנוגע לצוואות ולירושות ובכל שאלה אחרת בתחום דיני ירושה צוואה ועזבון.
חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 קובע מיהם היורשים על פי דין: בן זוג, ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם והורי הורים וצאצאיהם. החוק קובע מעגלי ירושה, קרי- סדר קדימויות בין היורשים, ואף קובע את אופן החלוקה בין המעגלים.
אולם מה עולה בגורל עיזבון אדם ערירי אשר לא הותיר אחריו אף לא מעגל ירושה אחד? מי יקבל את עיזבונו?
סעיף 17 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, קובע:
(א) באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.
(ב) מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים –
(1) לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;
(2) לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;
(3) לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.
לפי סעיף זה, כשאין המוריש מותיר אחריו יורשים על פי דין, המדינה הופכת ליורשת. יחד עם זאת, המדינה אינה רשאית לעשות בעיזבון ככל העולה על רוחה, אלא יש רשימה מצומצמת לשימוש בכספים (חינוך, מדע, בריאות).
הוראות החוק קובעות שיקול דעת לשר האוצר להעניק את כספי העיזבון בתשלום חד פעמי או בתשלומים תקופתיים בהתאם לרשימת האנשים המופיעה בסעיף; אדם שהמוריש היה דואג למחסורו, אדם שדאג למחסורו של המוריש או לבן משפחה שאינו נמנה במעגלי היורשים על פי דין.
מדובר בסעיף רחב, הנותן הוראות ושיקול דעת למדינה במקרה שהיא יורשת.
לעיתים בשל הקושי להוכיח שאדם שנפטר ללא יורשים, המדינה מנהלת את נכסי העיזבון בכובעה כמנהלת נכסי נעדרים ולא כיורשת על פי דין. אצל האפוטרופוס הכללי יש קרן עזבונות המחלקת את הכספים שירשה המדינה לאנשים וגופים לפי המטרות שבחוק.
תוכלו לפנות למשרדנו בכל שאלה בנוגע לצוואות ולירושות ובכל שאלה אחרת בתחום דיני ירושה צוואה ועזבון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה